מאז הקמת המדינה היהודית הציעה אפריקה לישראל הן הזדמנויות והן אילוצים באשר להישרדות במערכת הבינלאומית ואכן קץ העידן הקולוניאלי העניק למדינה היהודית אפשרות לכונן קשרים עם מספר מדינות באפריקה, מהלך אשר היה מונע מתחושה של אחדות גורל כלפי עמים מוחלשים.
עבודה זו עניינה ביחסי ישראל אפריקה-אתיופיה, כאשר שאלת המחקר בחנה מה היו הגורמים והשיקולים אשר הביאו להתפתחות מערכת יחסים מיוחדת בין ישראל לאתיופיה?
הספרות מלמדת כי השיקולים אשר עמדו בבסיס מערכת היחסים בין ישראל לבין אתיופיה היו פועל יוצא ממדיניות החוץ של ישראל מראשית היווסדה ( 1948) ועד היום. ממדיניות החוץ הושתתה על הבטחת קיומה ובטחונה של מדינת ישראל, פיתוח הכלכלה וקיום קשרי מסחר ענפים עם שווקים מפותחים, קיום מגע קבוע והדוק עם הקיבוצים היהודים הגדולים בעולם, כדי להביא עולים לישראל ולגייס תרומות, השקעות, ידע ותמיכה פוליטית.
הקווים המנחים עליהם הושתתה מדיניות החוץ הישראלית בראשיתה ועד היום היו המגמה לריכוז של רוב יהודי במולדתו, בארץ ישראל, קיומה של מדינה יהודית בעלת רוב יהודי מוחלט בארץ ישראל . יוצא כי השיקולים המנחים היו שיקולם כלכליים, ביטחוניים ויהודיים.
עבודה זו עניינה ביחסי ישראל אפריקה-אתיופיה, כאשר שאלת המחקר בחנה מה היו הגורמים והשיקולים אשר הביאו להתפתחות מערכת יחסים מיוחדת בין ישראל לאתיופיה ? והאם יחסים אלו שיקפו מכנה אידיאולוגי משותף או שמא היו מפגש של אינטרסים משותפים ?
העבודה הנוכחית תכלול את הפרקים הבאים: פרק ראשון : השפעת היהדות על הנצרות באתיופיה: סקירה והסבר אודות הקשר והזיקה בין אתיופיה הנוצרית לבין היהודית כבסיס למערכת היחסים בין אתיופיה לבין ישראל.
פרק שני : יחסי ישראל אפריקה : הפרק דן במערכת היחסים בין מדינות אפריקה ואתיופיה לבין ישראל , הנתק וחידוש הקשרים , השיקולים בבסיס הנתק וכן חידוש הקשרים. כמו כן, הפרק התמקד במלחמת יום הכיפורים והנתק במערכת היחסים בין מדינות אפריקה ואתיופיה לבין ישראל בעקבות המלחמה. בנוסף, תוצג סקירת מערכת היחסים גם לאחר מלחמת יום הכיפורים.
פרק שלישי : בריית הפריפריה בעידן הילה סילאסי: הפרק סוקר את מערכת היחסים עם הקיסר האתיופי, זיקתו לישראל וליהדות והשלכות על מערכת היחסים בין ישראל לאתיופיה. כמו כן, תינתן גם התייחסות לווינגייט ופועל בישראל ובאתיופיה.
פרק רביעי: אתיופיה ועלייתה של ביתא ישראל: הפרק מציג את קהילת ביתא ישראל, על מאפייניהם השונים, על עלייתם לישראל ועל הקשיים שעמדו ועודים בפניהם.
ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי הספרות הציגה את התפתחותם של יחסי ישראל־אפריקה, כאשר עולה כי המניעים של ישראל בכינון קשריה עם מדינות באפריקה היו בעיקר מוסריים, ונבעו גם מרצון לעקוף חרמות שהוטלו במטרה לבודד אותה. גורמים נוספים היו איומים מבית ומחוץ על ביטחונה וחיזוק מעמדה של ישראל כשחקנית חשובה במערכת הבינלאומית.
מבוא
פרק ראשון : השפעת היהדות על הנצרות באתיופיה
פרק שני : יחסי ישראל אפריקה
2.1 תהליך ניתוק היחסים
2.2 מלחמת יום הכיפורים
פרק שלישי : בריית הפריפריה בעידן הילה סילאסי
3.1 היישוב ומצוקת אתיופיה : הילה סילאסי בירושלים
3.2 וינגייט והרופאים היהודים
פרק רביעי: אתיופיה ועלייתה של ביתא ישראל
סיכום
ביבליוגרפיה